ווינר או לוזר – זה הכול תלוי בגישה

שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים אחת – אני מעדיף לזוז הצידה ולתת את הכדור למישהו אחר - נגמר ! הרגע לא יחזור יותר, הייתי שם או זזתי הצידה זאת השאלה. כדי להבין טוב יותר את ההבדל האמיתי בין ווינר ללוזר וכדי לתת השקפת עולם רחבה יותר מעבר לעובדה אם הפנדל נכנס לרשת בסוף ההארכה או שהג'אמפ נכנס חצי שנייה לסיום בואו נחזור לסיטואציה שוב ונתבונן עליה מהצד : כדורסל - 7 שניות לסיום המשחק – הקבוצה שלך במינוס נקודה, הכדור אצלך – והשעון מתקתק... הדעה הרווחת כיום בעולם הספורט, במיוחד בקרב שחקנים צעירים היא שאם אני קולע את הזריקה האחרונה אני אחשב לווינר אל מול כולם ואם החטאתי אז אני לוזר. ישנה בעייתיות רבה בגישה הזו והיא זו שגורמת להמון שחקנים צעירים בכל הענפים לזוז הצידה בזמן לחץ ולקראת סוף התחרות. ההסתכלות על החטאה או החמצה ככישלון מסנדלת את הספורטאי לעצם לקיחת האחריות להחלטה האחרונה ויותר מכך להמשך החלטות ברגעים דומים.

נקדיש 31 שניות לאיש שנכשל לא מעט במהלך הקריירה :

"החטאתי יותר מ 9000 זריקות במהלך הקריירה, הפסדתי כמעט 300 משחקים, 26 פעמים סמכו עליי לקחת את הזריקה המכריעה במשחק – והחטאתי, נכשלתי פעם אחריי פעם אחריי פעם בחיי – וזאת הסיבה שהצלחתי". כאן צריכה להתחיל התפנית בהסתכלות ובהבנה כלפיי המונחים ווינר וצריך להבין שווינר, בהסתכלות הבוגרת של העניין, הוא מושג שלא קשור בצורה ישירה לאם הכדור האחרון נכנס או יצא, במהלך קריירה של כל שחקן יהיו הצלחות ויהיו כישלונות, סוד הקסם הוא ההבנה שווינר אמיתי – הוא זה שלוקח על עצמו את האחריות בסוף התחרות. עוד לא נתקלתי בסיטואציה שבאו בטענות כלפיי מי שלקח את ההחלטה האחרונה. אחד הווינרים האירופאיים הגדולים ביותר הוא שאראס, ובהקשר של ווינר ולוזר נשאלת השאלה מה הופך אותו בעינינו לכזה ווינר ומה מבדיל בינו לבין שחקנים אחרים. דוגמה טובה ניתן לקחת מהמשחק הבא : יורוליג – מכבי ת"א נגד סיינה – 2005 (3:55 דק')

שאראס במשחק נוראי, 0 מ 8 מהשלוש, חצי דקה לסיום מינוס 2 נגד מכבי ת"א, רוב השחקנים בסיטואציה הנוכחית אומרים לעצמם : זה לא המשחק שלי, עדיף לזוז הצידה, האמונה שהכדור הבא ייכנס כבר לא קיימת. שאראס לעומת זאת שם את עצמו בקדמת הבמה ללא קשר לסיטואציה והעדיף לקחת את האחריות עליו עם כל ההשלכות של החטאה תשיעית והפסד המשחק. שאראס ידע את מה שמעטים יודעים – אם הוא יחטיא, המשחק יחלוף וישאיר עימו את ההחטאות, אבל אם הוא יקלע יזכרו את הסל לדורות. [if !supportLineBreakNewLine] [endif]את הסוף של המשחק מיותר לציין...מעט מאוד אנשים מסוגלים מבחינה מנטאלית לקבל את ההחלטה שהוא קיבל – וכאן המקום שלנו כספורטאים ללמוד מהגדולים ביותר.שימו עצמכם בקדמת הבמה - אין דרך אחרת להתקדם.שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתים אחת – לקחתי אחריות - נגמר !